: ור

\ ערד יצחק עמיהוד.

ספרי לימוד והכשרה במדעי המחשב הוצאת ''הוד-עמי'' לספרי מחשבים ‏ "7

--ר-י

ל הי +

לרות?, אשר סייעה כה רבות בלד?

בהכנתו של ספר זה - באהבה

תודתנו נתונה

לחברת יבמ ישראל בע"מ, אשר איפשרה לנו באדיבותה להשתמש במדפסת האיכות "6סו"א65וט) להדפסת הספר.

לחברת י.א.מיטווך ובניו, אשר איפשרה לנו באד?בותה להשתמש במחשב 76-6 שלה לצורך קלידת הנתונים.

הסדר והעריכה של הספר נעשו במחשב 76 18% באמצעות מעבד התמלילים ווו9+ס₪ של חברת אינטרסופט בע"מ.

אר" מ - ג א 5 ארכיטקטורת רשת מערכות תקשורת

בן-ציון שחר

ערך: יצחק עמיהוד

ספרי לימוד והכשרה במדעי המחשב הוצאת ''הוד-עמי'' לספרי מחשביט

א א 5

6זטז0)וח0ז אזסשו6א 5וח516ץ6

עס הח .₪

בטחווח\ .! עס 001060

69

כל הזכויות שמורות

הוצאת הוד-עמי, לספר? מחשב?ם בע"מ

ת.ד. 560 רמת-גן 52105

אין להעתיק ולפרסם חלקים מספר זה ללא רשות בכתב מאת ההוצאה אלא לשם ציטוט קטעים קצרים בציון שם המקור

הודפס בישראל חשוון תשמ"ז, נובמבר 1986

0 פסתפוּם |ןוה 0 וחה-₪00 05 ,8085-0608 560 א0.80%.ק 6 "*6פחט0\) , [15%86

הקדמה

ארכיטקטורת רשת מערכות (אר"מ) (508) 1%060%₪26ת220 60002%( 55565 של ילבמ הפכה למעשה, אם כי לא להלכה, לארכלטקטורת תקשורת תקנית בשטת התיקשוב. ההתקנות של רשתות אר"מ בארץ תומכות בדרלשה ללדע בנושאלם הטונים הקשורלם לארכלטקטורה צו. למרות זאת, נמצא בעברית מעט ספרלם העוסקים בנושאל תקשורת נתונלם בכלל, וספרים הדנלם באר"מ בפרט (למעט מאמרלם) - אלן בנמצא.

ספר ‏ זה מיועד למלא ולו במקצת, את החלל הקילים בנושא. הספר שלפנלינו נותן תמונה כוללת של ההלבטים השונלם של ארכיטקטורה זו, וד במרבלת הנושאים החשובים הקשורים בה. הקורא המעונלין יוכל ללמוד בלתר פלרוט מתוך הספרות הטכנית העניפה הקללמת בנושא זה (ראה ביבליוגרפלה).

אר"מ הינה ארכיטקטורה דינמלת המתפתחת ומשתכללת כל הזמן, אשר מתאלמה עצמה לטכנולוגיות המתקדמות ביותר. רק בשנת 1984 פורסמו על *לדל לבמ למעלה מ-22 הכרזות על תוספות, חידושים ושלנויים המתליחסלם למוצרל אר"מ ובשנת 1985 פורסמו למעלה מ-25 הכרזות כאלה.

ספר ‏ זה מצלג תמונת מצב נכונה לראשלת 1986 ודן בתומרה ובתוכנה שהלנן זמלנות הלום. בעתיד יהיה צורך לעדכן את המלדע, אם כל הלסודות המונחלם בבסלסה של אר"מ ישארו תמלד.

ספרים נוספים בהוצאת הוד-עמ?:

1" .2* 4% .4* 8% .6* .%

.8

תכנון ותכנות יישומי מחשבים, 1975

- י' עמיהוד

לסודות בניתוח ותכנון מערכות מידע, 1980

- י' עמיהוד ו-?' קורפל

מערכות תקשורת נתונים, 1981

- א' סקופ

ארגון נתונים וניהול קבצלם, 1982

- ר' הייפרמן

מיקרו-מחשבים וה-6800, חומרה ותוכנה, 1983

- א' הראל

בסיסי נתונים - עקרונות, מודלים ויישומים, 1984 - ר' הייפרמן

המחשב האלקטרוני - ע?בוד נתונים ותכנות בייסיק, 1985 - י' האן ו-י' עמיהוד

פסקל - שפה לתכנות מבנ?, 1986

- פרופ' א' אנגלברג

* הספרים אושרו ע"? משרד החינוך כספרי העשרה % אושר ע"י משרד החינוך כספר ל?מוד

תוכן העניינים

הקדמה

תוכן העניינים

חלק א': אר''מ -- התפישה

פרק

1 2 3

פרק 2 - נדבכ? אר"מ - החלוקה לנדבכים

כ כ כף ‏ כ כף] --9 500 %

פרק 3 - נדבכ? אר"מ - ארגון הכתובות

10 1. 1.

- תיאור כלל?

אר"מ - הגדרה, מטרות ולתרונות ההתפתחות ההלסטורית של אר"מ מוצרים ומרכיבים באר"מ.

מטרות בתכנון רשת

מבנה הנדבכים.

שללוב המוצרלם בנדבכים הטונים משתמשל הקצה . 0% 0% מסרים - מבנה ונלתות

1 כתובות ברשת - 5502 ,0ק ,20 . 2 מעלנה ברשת .

פרק 4 - מושג? ?סוד נוספים באר"מ

49600 8 -

וב'ווכ יוב יוב

תחומים.

שיחות בין לחלדות לוגלות ברטת שלחות בין תתחומלם . מונחים בזרלמת נתונלם .

11

54 1

חלק בי: אר''מ -- המרכיבים

פרק 5 - מערכ? תוכנה

1 מוצרל תוכנה . 2 תלאור התוכנות

פרק 6 - מערכות הפעלה

סוגיל מעבדלם . .. התפתחות מערכות ההפעלה. תפקילדי מערכות ההפעלה . תילאור מערכות ההפעלה

וני וי גי כ 40

פרק 7 - נוהל? בקרת ג?שה לתקשורת

1 מטרות, אחרילות, לחסלם . 2 מוכנות אג1ל . .00.00.00 3 פוכנות 104% . 0.0 00.00.0.

פרק 8 - בקר?" התעשורת ותוכנת ?סא

בקרל התקשורת. 28 2 - מבנה ומרכיבלם ‏ . .5 . בקרת תמסורת ב-עסא .

תוכנות נוספות

₪6 0 00 כ 02 48

פרק 9 - תת-מערכות ה??שום

1 הקדמה .0 .0000000000 2 60108 % 40% 4% 00000040 3 (|( 188 4% 5 .₪0 + 8 150 0% 0000000000

5 8ץ/8תחס . 6

08( 480 = הא לש 0 7 7282, 0083 050 0000000050

7

08 08

125 . 129 .

138 .

חלק ג': אר'/'מ -- העיצוב

פרק 10 - פרוטוקול התקשורת 5206 1 תלאור כללל . 2 מסגרות 5206 . 3 מצבל פעולה של תחנות ‏ . 4 קוד מצב וקוד פעולה. 5 דוגמאות למצבל פעולה שונלם 6 מצבים ותהללכלם נוספלם ב-526 7 טכנליקות לשידור נתונים. 8 סיכום, והשוואה ל-1070.

פרק 11 - זר?מת הנתונ?ם ברשת אר"מ

1 שלדור ותגובה.

2 נלתוב בין צמתלם אלזורלים" ברשת .

פרק 12 - רלשות ונ?הול רשת

1 ניפיהול רשתות תקשורת. 2 אשאפא

3 שרותלים מבוזרים ברשת אר"מ. 4 מסרלם לנלהול רשתות תקשורת

5 כלל עזר לאיבחון בעלות.

פרק 15 - תוכנות לרלשות, שללטה ובקרה

134 134 1

כ 032002 60 1

13

1 133 1%

עססא \ספא

אפזא

שרותים לבקרה" הפפ ו -אפא שרותים למפעיל - 0007 ו-007ת.

:אפ.

שרותל סא ו - פא למפערלי הרשת.

.

139 .

140 . 143 . 150 . 152 . 157 . 164 . 1607 . 169 .

171. 179 .

188 .

11

193 . 198 . 200 .

202 . 205 . 208 . 212 . 221 223 . 224 .

פרק 14 - מוצר? תוכנה וחומרה שונ?ם

1 סצא. ה א שה 200 12 מוצרים לשילוב מערכות אצ ברשת אר"מ. 13 תמיכה ב-25.א. .0 00.00.0.

8 מודמלם. 9

5 מוצרלם נוספים

פרק 15 - התקנה של רשת אר"מ

1 תהללך החילול - מ6?8610ת60 12 חילול של 69א/08

3 חילול של אגיט/ת0 .

8 חללול של 0168

פרק 16 - אר"מ - הסב?בה וכ?וונ?ם לעת?ד

141 רשתות 051 ורשתות אר"מ. 12 השפעת אר"מ על הארגון . 4 13 כיוונל התפתחות אפשר?ים באר"מ

שאלות לחזרה . .

ב?בליוגרפ?ה

אינדקס ומ?לון מונח?לם

10

230 - 232 . 234 - 248 . 255 -

259 . 265 . 268 . 275 .

277 . 282 - 287 -

292 .

298 -

21

חלק א!:

ארכיטקטורת רשת מערכות -- התפישה -

ארכלטקטורת רשת המערכות של לבמ התפתחה על רקע התפתחות תקשורת הנתונים בעולם ובפעולת גומללן היא הזינה התפתחות זו.

בפרקים 1 עד 4, אשר מהווים את החלק הראשון של הספר, לכול הקורא לעקוב אחר התפתחות זו, ולחוש בשלנול העובר על החברה, ההופכת לחברת מלדע.

בחלק זה של הספר מוסברת התפישה העומדת מאחרל ארכיטקטורות תקשורת מודרנלות בכלל, ושל אר"מ בפרט. ארכיטקטורת רשת המערכות מוצגת משלושה הלבטים: החלוקה לנדבכלם, השילוב של מוצרל התוכנה בנדבכים השונלם והמשמעות של הכתובות ברשת.

בסלומו של החלק הראשון נלתנלם מספר מושגים בסלסילם, אשר דרושלם בהמשך הדלון בנושא אר"מ.

1

פרק 1 תיאור כללי

- הגדרה, מטרות ו?תרונות

1 מהל אר"מ?

לשאלה זו אפשר לתת תשובות אחדות :

- ארכלטקטורה,

- פללוסופיה, 5

- קבוצת תקנלם לתכנון תלקשוב,

- הרבה מעבר לאוסף תקנל תקשורת.

ניתו להסתכל על אר"מ מהיבטים שונים. להלן ננסה להגדלר אותם:

אר"מ הינה הדרך שבה מטפלת חברת יבמ בנושא עלבוד נתונלם מבוזר ונליהול תקשורת.

אר"מ הינה משפחה של מוצרי חומרהי ותוכנה המוכללם בתוך קבוצה טשפ מלשקים סטנדרטיים המשתלבים יחדלו בתאילמות גבוהה.

אר"מ הלנה "ארכלטקטורה" מכלון שהלא< מגדירה את לחסל הפעולה ההדדיים של מוצרלם אלה כחלק מהרשת.

אפשר להרחלב ולומר, שאר"מ הלנה אוסף מקיף של מפרטלם המגדלרלם תפקידים, אשר מבוזרים ברשת. המפרטים מתארים את המבנה הלוגי, את המבנה והסוגלם של ההודעות שבשימוש ברשת ואת החוקים והכללים המפקחלם

על

12

הפעילויות שבין רכלביה.

אר"מ הינה הפתרון לבעיות תאימות בתוך משפחת מוצרל התיקטוב (תקשורת ‏ + מלחשוב) של יבמ. מבחינה זו, אר"מ הינה אוסף של תקנלם המחייבים את כל המפתחים של החברה לעבוד על פיהם, כד?ל ללצור מוצרים חדשלם.

חשיבות נקודה זו היא בכך שכל המוצרים החדשים ?הלו תואמלם לאר"מ (במקום להתאים את אר"מ לכל מוצר), וילתבססו עליה בנושאל תקשורת.

- אר"מ הלנה התשובה ללחצים שהופעלו על לדל משתמשלם לספק אפשרויות חדשות. - אר"מ הינה כלל שיווקי אשר תומך בפעילות *במ.

הארכלטקטורה המוגדרת על-*ד? אר"מ אלנה שוקטת על שמרלה אלא משתנה, משתכללת ומתפתחת עם הלוף הזמן. אר"מ בעוד חמש שנים לא תהיה דומה לאר"מ שקיימת הלום, כפל שזו כיום אינה דומה לזו שהליתה קיימת לפנל חמש שנלם.

כדי להבין טוב ?ותר את המשמעות של אר"מ רצול להבין תחללה את מהות המושגים רשתות תקשורת נתונלם (5אשסטס6א ת168%10תט₪ח00 | 2858)

ותיקשוב.

במובן הפיזי, רשת (אמסאספא) הינה תשלובת של צלוד ותוכניות מקושרלם לחדלו, המשמשים להנעת מלדע בלן נקודות שבהן המלדע מלוצר, מעובד, מוחס ‏ או בא ללדל שלמוש. הקישור לכול להתבצע דרך ערוצל מחשב, קוול טלפון, ערוצי מלקרוגל, ערוצ? לווין וכדומה.

במובן המופשט *ותר המושג "רשת" מתל?יחס לתקשורת נתונים בלן משתמש לבלן ללשום (א%ץסא65( ת1108610קק-0562). זוה תצורה הכוללת מוצרל עיבוד נתונלם כגון לעמל"ם, בקרילם ומסופים, אשר הוקמו ומופעלים בידל משתמשלם במטרה לעבד נתונים או להחליף מלדע ונעזרים באמצעל תעבורה המוצעים על לדל שרותל תקשורת (כגון חברת הבזק בישראל).

הגדרה ‏ פורמלית זו מבדילה למעשה בין חלקי הרשת השללכלם ומתופעלים על לדי משתמשל הרשת (רשת משתמש - יישום) לבין חלקלם אשר מתופעלים בידל חברות המספקות שרותל תקשורת והמוכרות, בשם הכולל, רשתות ציבוריות (פאמסאפסא 116עט2). מבחינה זו נכללת אר"מ בקטיגורלה של "רשת משתמש - לישום".

מהו תיקשוב?

ניתו להגדיר תיקשוב כניצול אמצע?ל רשת תקשורת להעברת נתונים לצורכי מיחשוב. הגדרה רחבה זו מכסה הן את לישומל עיבוד הנתונלם האלקטרונל - ענ"א, או 222 (8ת22006581 2858 0010ע21666), שבהם המקור והלעד הם מסופלם ומחשבים, והן את עליבוד הנתונים ה"אנוש?" - 810 (2868 תהתתטת 08 ) בהם המקור והלעד הם בנל האדם. ספר זה דן בתתחום הילשומלם של עילבוד הנתונים האלקטרונל.

ראלנו בסעיף הקודם שמטרתן של רשתות תקשורת נתונלם הוא להניע מלדע ביו נקודות ברשת הזקוקות למלדע או מייצרות אותו, לבין נקודות ברשת המעבדות את המלדע או מחסינות אותו. כדוגמה לנקודה הזקוקה למלדע לכול להוות משתמש ‏ המבצע שאללתה ממסוף בחלפה. כדוגמה לנקודה המעבדת ומחסינה את המלדע לכול להיות מאגר הנתונלם הנמצא במחשב בלרושלים. השאללתה נשלחת מהמסוף בחיפה דרך רשת התקשורת אל המחשב בלרושלים. שם מבוצעת על השאילתה פעולת מלחשוב: התוכן שלה נבדק ובהתאם לו נשלפים מהמאגר הנתונלם הנדרשלם, מתבצעת הכנת תשובה לשאללתה ונשלחת תשובה

דרך הרשת חזרה אל המסוף בחיפה. פעולה זו דרשה שילוב ביו אמצעל התקשורת המלוצגלם ע"? הרשת, לבלן 13

אמצע? המלחשוב שהם המחשב והמסוף. שילוב מעלן זה נקרא תיקשוב (תקטורת-מלחשוב).

2 למה פותחה אר"מ?

בסוף שנות הששלם הלו ללבמ כ-200 מוצרל תיקשוב, שקלבלו שרות מ-35 נוהלל בקרת גלשה לתקשורת ‏ - 7144'8 (200655 ב168%610מ761060000 5 שונים במהדורות שונות והשתמשו בלמעלה מ-15 פרוטוקולים שונים לתקשורת.

התוצאה הלתה:

* חוסר תאלמות ועלות גבוהה הן לחברת ?במ והן ללקוחותיה.

* קשללם בפיתוה מוצרים חדשלם ובשיווק שלהם כתוצאה מחוסר תקנלם אחידים.

מסיבות אלו, ולאור ההתפתחות הטכנולוגית והתפישה של שלתוף אמצעים, ראתה יבמ הזדמנות להשלג ארבע מטרות באמצעות אר"מ:

- פ5לתוח של עלבודים מבוזרים,

- אי תלות בהיבור (06מ066ת06ק46ת1 6מס6תת25680),

- אל תלות במסופים וברשת (06מ066מ6ק06ת1 106ש6כ2),

- גמישות בבנית תצורות (ץ101116א218 68ת8%610ט%18ת00).

נסקור בקצרה מטרות אלו:

א. עיבודים מבוזרלם לקחת את ה"אינטליגנציה" ואת בסלס?ל הנתונים ממרכז נתונלם אחד ולפצרם במספר מרכזל נתונים כדל שלהיו קרובים יותר אל המשתמש. ‏ על לדיל כ להשיג שיפור בביצועים ולהעלות את רמות הזמלנות, האמלנות והשרות.

ב. אל תלות בחיבור לאפשר חלבור של סוגל ציוד שונלם לאותו קו תקשורת כדל שכל סוגל הצלוד ישתמשו בפרוטוקול תקשורת זהה (הקרול 5206). דומה הדבר לאותו דוור המחלק דואר בהתאם לכתובות הרשטומות על גבל המעטפות, מבלל שלהיה חשוב לו התוכן של המעטפה.

ג. אל תלות במסופים וברשת לבודד את התכונות והאופ? של רשת התקשורת והמסופלם מהתוכנות הילשומלות, כדי שתפעול הרשת ודגמל המסופלם המתקשרלם לא להלו באחרלות ובטלפול של התוכנה הללשומית.

ד. גמלשות בתצורה ב ברשת חיה מבצעים שלנוללם מתמלדים, אשר נדרשים בעת הוספה או שלנול של צלוד, תוכנה, או ללשומלם. המטרה הלא לאפשר שלנוללם של תצורת רשת בצורה קלה ומהירה. הדבר חיוני על אחת כמה וכמה ברשת המתרחבת בהתמדה.

במשך תקופה ארוכה ההגדרה הפורמלית של אר"מ לא היתה שלימה ולכן,

18

בפועל, הוערמו קשיים בפנל חברות, אשר שאפו לספק צלוד אשר משתלב ברשת אר"מ של לבמ. באותה עת הלו שכינו את אר"מ בשם ‏ - 80685ק86 מסספץ5 8 (מערכת השוללת חלופות).

אר"מ מאפשרת ומעודדת החלפה של צלוד לשו בתדש ומעודדת התקנת מוצרים נוספילם לאלה הקילמים. הלא מספקת טכנולוגיה אשר מאפשרת ללישם נושאלם מתקדמלם כמו:

* המשרד הממוחשב,

* רשתות תקשורת מקומלות,

* שרותל מידע לציבור,

* מחשבים אלשללם,

* גרפיקה,

*‏ רובוטיקה,

וכדומה.

אר"מ מאפשרת ללבמ להפוך לחברת תקשורת וספקית של מערכות כוללות (5ח575%6 70%681). לט הטוענים שכ-80% מהגידול הצפול בהכנסותיה של *במ לבוא ממוצרים הנוגעים בתקשורת,. ומכאן ההנחה שאחוז דומה של מוצרל לבמ לתבסס על נושא? תקשורת.

לישום של מערך תקשורת דורש הסכמה ושלתוף של כל שלוש הרמות הקלימות באירגון:

* ההנהלה הבכלרה,

* הדרג המקצועי (בעלבוד נתונים),

* צלבור המשתמשלם.

על ההנהלה הבכלרה להציג את התפלשה ולהדגיש נושאים כמו פתרון כולל, כיוונל התפתחות, עלויות בנושאל תחזוקה ופיתוחת.

לדרג המקצועל לש להציג את ה"מנועים" המנלעלם את הרשתות (המחשבים הגדולים) ואת ה"כלים" לניהול ולבקרת רשת. יש להדגלש את חהשיבות השליטה המרכזית וחשלבות האתר המרכזי אשר מהווה את לב המערכת וכספק של אמצעל פלתוח, החסנת נתונים וכות חישוב? למשתמשי קצה.

למשףמש? הקצה ‏ יש להציג את מערכות הקצה הן כמערכות עצמאלות והן כמערכות היכולות להשתלב ברשת ולהתקשר למרכז: מלדע.

בטרטוט מספר 1-1 נליתן לראות את הגידול במשתמשל אר"מ בארה"ב.

בכנס מנהלי עלבוד נתונים.ומערכות מידע, שאורגן בסתיו 1985 על לדל חברת 126, שהלא אחת החברות המובילות בחקר שווקלם בנושאל מלחשוב ותיקטוב, נתבקשו המשתתפים לענות על קבוצת שאלות, בלנלהן שתל השאלות הבאות:

א. האם ומתל לעבור ארגונך לאמץ את אר"מ כנוהל תקשורת תלקני?

ב. האם ומתי לשתמש ארגונך ב-106.2 כצורת עבודה תיקנית ברשת אר"מ?

התטובות שנתקבלו משתקפות בטבלה הבאה:

לישמו עומדים ללישם הנושא עד 1985 16 1%%\=08 100 אר"מ כתקן תקשורת 2% 11% 17% 4% 2 פתקן ברשת 7% 1% 2% 1%

15

אם נצא מההנחה שקבוצת מנהללם זו הלנה מדגם המללצג במלדה מסולמת את הטשוק מסתבר, שעד 1990 *שתמשו 67% מהארגונים באר"מ כארכיטקטורת תקשורת תיקנלת, ו-64% לשתמשו ב-106.2 כצורת עבודה תלקנלת ברשת

אר"מ.

מספר מטתמטי אר"מ

שנה 85 4 3 2 1 0 9 88 דר

שרטוט 1-1 - חדירת אר"מ לשוק

3 הלתרונות למשתמש ברשת אר"מ

מעבר למטרות שהצלבה לעצמה יבמ כאשר פיתחה את הארכיטקטורה הזו, מן הראול לבחון את הלתרונות שהמשתמש לכול להפיק מהשלמוש ברשת אר"מ. נציג זאת בדוגמה:

נתבונן באדם המטלפן מבלתו בירושלים למשרד כלשהו בחיפה. כד? לבצע את השלחה עליו לחללג את מספר הטלפון. לפל קוד הקלדומת הוא לכול לזהות שהשלחה מיועדת לאזור חיפה. יתכן שהוא אף לוכל, לפי המספר, לזהות להיכן באזור חלפה תגיע השלחה, אך לא אלכפת לו אם השלחה תועבר דרך מרכזיה בתל אביב או דרך כל מרכזיה אחרת בארץ. מבתילנתו הוא משתמט בכתובת לוגית (מספר הטלפון של הנמען) מבלל שלהיה אלכפת לו הלכן מיקומו המדויק של אותו נמען ובאללו אמצעים מתבצע הקשר הטלפונל אללו. כיום, כשאנו רואלם *ותר ולותר טלפונים אלחוטלים בארץ, לאותו לוזם שיחה גם לא לדוע אם למקבל השלחה לש טלפון אלחוטל או רגיל, אם הטלפון לבן, שתור או לרוק. למעשה כל הפרטים הללו אלנם חשובים בעינלו.

משתמש ברשת מחשבים שואף לקבל רמה דומה של שרות. לתר על כן, הוא מעונלין להשיג ארבע אפשרויות קלשור:

16

- לאפשר לכל למסוף להתקשר לכל תוכנלת, - לאפשר לכל תוכנית לגשת לכל מסוף, לאפשר לתוכנית במחשב אחד להידבר עם כל תוכנלת במחשב אחר,

לאפשר למסוף להידבר עם כל מסוף אחר ברשת, ללא השלבות אם המסופים תואמים או לא.

אר"מ התקדמה לפה בפתרון של חלק נכבד מארבעת הנושאלם הללו. נותרו עדיין בעיות שיש לפתור בע?קר בטילפול בשנל? הנושאלם האחרונים.

שרותילם נוספים שהמשתמש רוצה לקבל ברשת אר"מ:

-‏ חלבור של מסופלם מסוגים שונלם לקו תקשורת אחד כשכל מסוף משותחה עם

תוכנלת *ישום כלשהל ברשת ולאו דוקא באותו מחשב ושכל השלחות

תבוצענה בו-זמנית. בכך הוא יכול להשיג חסכון נלכר בקוול תקשורת.

-‏ לכולת נלהול הרשת, התאוששות מתקלות, טלפול בתקלות, אלסוף נתונלם סטטלסטיים וכדומה.

בנושאילם האלה נעסוק בהמשך.

לסלכום, להבנת אר"מ כדאל גם להדגיש מה אר"מ אלננה. אר"מ איננה: - מוצר לחיד, , - מוגדרת בשלמותה,

- מלושמת במלואה במוצר בודד כלשהו,

- | סטאטלת.

2 הההתפתחות הה?סטור?ת של אר"מ

רשתות תקשורת הנתונים הראשונות הוקמו כדי? לאפשר לנתונלם לזרום בין מחשב לאתרלם המרוחקים פיזית מחדר המחשב. המסופלם באותם אתרלם מרוחקים מילאו תפקידלם דומים לתפקידל לחידות הקלט/פלט בחדר המחשב עצמו. הלישומלם הראשונלם בשטח זה נטו לעסוק לותר בהגברת היעילות של מטלות פקלדותיות, בתקופה שבה שלטו בכלפה עלבוד?ל האצווה. בהדרגה, ככל שהטכנולוגלה התקדמה ומחיר המלחשוב לרד, נוספו *ותר ויותר *ישומלם שעסקו בתקשורת נתונים. זמינותו של המחשב החלה להלות גורם כבד משקל. בשלב מסוים, בסוף שנות השלשים ובשנות השבעים הראשונות, לכולנו למצוא מערכות שונות, אשר מוצגות בשרטוט 1-2.

בשרטוט ‏ 1-2 מוצגלם מסופים מדגמלם שונים, כאשך לכל דגם לש את פרוטוקול התקשורת היחודי לו וכל דגם מחובר אל המחשב באמצעות קוול תקשורת בלעדיים לו. כדלי להוסיף סוג מסופים חדש היה צורך להוסיף קווים למערכת.

7

תוכנית א'

שרטוט 1-2 - דוגמה לרשת תקשורת נתונים 18%/360

נתבונו עתה במערכת נוספת מאותה תקופה אשר מוצגת בשרטוט 1-3:

כאן אנו מוצאים שתי מערכות תוכנה הפועלות באותו מחשב, האחת הלא.0105 והאחרת ‏ - 1%5. כל מערכת מנהלת מספר תוכנלות ללטום וכל אחת מהן אחראלת לרשת המסופלם הפרטית שלה. מסופ" 3270 לדגמיהם השונלם, המקושרים ל-1%65 למשל, אינם יכולים להתקשר לתוכנת 6108. ולהלפך, מסופי 3270 המקושרים ל-0105 אינם יכולים להתקשר לתוכנת 89א1%. הדבר דומה לטלפון ללא חוגה: אתה מרים את השפופרת ואתה מקושר לבית מסולם וליכול לשוחח עם כל אדם באותו בית, אך אם תרצה להתקשר לבית אחר - תזדקק לטלפון נוסף.

8

תת-מערכת תוכנה

תוכנה יישומית

מחשב מארת

נוהל בקרת גישה לתקשורת--. /

מערכת הפעלה

תו6"3%ק0 . ח5/5%6

שרטוע 3 - דוגמה למערכת טרום אר"מ

מערכות הפוכנה (כמו 0105) התבססו על נוהלל בקרת גישה לתקשורת (כמו %) שהלו בעלל לכולת ואפשרויות מוגבלות ביותר ולכן האחרלות העיקרית לניהול הרשת היתה מוטלת על מערכות התוכנה. המסופלים לא הלו רב-תכליתילם ולכלו לבצע מטלות מוגבלות. האינטליגנציה הליתה רובה ככולה בתוך המחשבים המארחילם ומעט מאד, אם בכלל, מחוצה להם.

ביצוע שינוילם ברשת, התקנת ציוד חדש או ציוד נוסף, תחזוקה, טלפול בפקלות ונלהול רשת הלו מורכבים ביותר וקשלים לביצוע. לנושאלם אלה היתה השפעה לשלרה על אמלנות הרשת.

ההתקדמות שחלה בטכנולוגית המחשבים, שלוותה בירלדה נלכרת במתלר כת המיחשוב, אלפשרה העברה של חלק מהכח החישוב:? מהמחשב לבקרים מרוחקים

19

ולמסופים עצמם. התפלשה של בלזור המלדע וביצור כח המלחשוב ובסלסל הנתונלם ברשת מחד-גיסא ורליבול כמות המסופים ברשת מאלדך גיסא, היו בין הגורמים העלקרילם שעמדו מאחורל הקמת רשתות תקשורת הנתונלם החדישות לותר ובכללן אר"מ.

אר"מ הוצגה לראשונה על ידי לבמ בשנת 1978 (1-1א5%). הלא הלתה מוגבלת למחשב מארח לחלד ברשת עם נוהל בקרת גלשה לתקטורת 4געץ או 64%ץ. למחשב המאר היה מחובר בקר תקשורת קדומני - פעעת (6ם8 >מסעץ 0665501 ) מדגם ‏ 3705-1 עם תוכנת 02/05א שתמכה אך ורק בקווי 56פ. בשלב זה לא הלתה עדלין תמיכה בביזור מידע.

מאז הכרזה ראשונלת זו עברה אר"מ שלנויים רבים וחשובים. המהדורה הבאה (4-2א5) שוחררה ב-1975 והרחיבה את התמלכה גם למסופל 856 ולכמה מסופים אסלנכרונלים. השרות ברשת הלה עדיין ע"י מחשב אחד (ראה שרטוט 46)).

מחשב מארח | מחשב מארח

תת-מערכות תוכנה

תוכניות יישום

נוהל בקרת גישה לתקשורת

שרטוט 1-4 - 5%4-2 20

מסוף ברשת יכול היה עתה להתקשר לכל תוכנלת ל?ישום במחשב המארת.

למעשה, 1-א5 ו- 4-2א5 הציגו ארבעה אלמנטים חדשלם:

- נוהל בקרת גלשה לתקשורת 14%",

- תוכנה חדשה לבקרל התקשורת - %5/ק62א,

- פרוטוקול תקשורת חדש - 5206,

- משפחות מסופים חדשות התואמות לשלושת האלמנטים המוזכרים לעלל.

תוכנת 912% נטלה את נושא< נלהול רשת התקשורת מתת-מערכות התוכנה השונות. למעשה 71441 ניהלה את בקר התקשורת והבקר נלהל את רשת המסופים. עדלין לא כל מוצרל התוכנה נתמכו על ידל כל סוגל המסופים ואפשרויות ניהול ותחזוקת הרשת הלו מוגבלות בלותר, אך למרות זאת נלתן לומר שהלתה התקדמות בכלוון האסטרטגל.

המגבלה העיקרית ב- 4-2א5 הלתה חוסר יכולת ההידברות של מסוף ברשת אחת עם תוכנלת ילשום ברשת אחרת. אפילו אם המחשב המארח של הרשת האחרת היה מותקן באותו חדר עם המחשב המארח של הרשת שאליה מקושר המסוף. (ראה שרטוט 1-4). דומה הדבר לשתל מערכות טלפון נפרדות, כפל שהיו בעיר לרושלים בשנלים 1967-1948. כל המלנויים המקושרים למרכזיה במזרח העלר הלו לכולים לחללג ולשוחח האחד עם חברו, כשם שכל המלנוילם המחוברלם למרכזיה במערב העיר יכלו להתקשר זה לזה. למנול במערב העיר לא היתה כל אפשרות להתקשר עם מנו? במזרח העלר.

בטשנת 1976 הוצגה 4-3א5. עתה הציגה ילבמ לראשונה רישות אמלתל בין מחשבלם. ‏ 2-3א5 מוכרת יותר בשם גא407/5 (ם168510תטתת00 686מ4608 4א5/8ת0ס61ס6תט1). במהדורה זו הורחבה האלנטליגנציה של נוהלל הבקרה לתקטורת (407/0744 ו-407/1028) ושל בקרל התקשורת (02/%5א/107) ו הורחבה התפישה של שלתוף משאבלם ברשת.

מעתה נלתן היה לקשר בין שני בקר? תקשורת קדומניים (ראה שרטוט 1-5). כך ניתן למסוף המקושר למחשב מארח אחד לגשת ליישומלם במחשב המארת האחר (בעזרת %א5). דומה הדבר לאותן שת? מרכזות הטלפון שחוברו האחת לחברתה כד שמנול במרכזיה שבמזרח העיר לכול מעתה להתקשר לכל מנול הקשור למרכזיה שבמערב העיר. עכשיו נלתן גם לחבר מסוף אל בקר התקשורת הקרוב בלותר ועל ידל כך לחסוך בהוצאות לקוול תקשורת.

עם זאת, עדיין הלו ל- 4-3א5 מספר מיגבלות. הקשר בין שנל בקרל התקשורת בוצע על לדי קו 5206 בודד. נושאים כמו נלהול רשת, התאוששות מתקלות, תחזוקת רשת ושלנויל תצורה ברשת טרם הגלעו לרמת ביצוע סבלרה ומספקת. ‏ עם הכרצזת 4-3א5 הסירה יבמ את תמלכת אר"מ ממסופלם אסלנכרוניים וממסופי 880, למעט מסופל 50-3270.

21

מחטב מארת מחשב מארת

תת-מערכות תוכנה

תוכניות יישום

נוהל בקרת גישה לתקשורת אהזצ או אה6ד

קשר בין בקרי תקשורת

שרטוט 1-5 - ג40]/5%

בשנת 1979 הוכרזה המהדורה 4-8א5 (מהדורות 8.1 ו-4.2), אשר משפרת בצורה נלכרת את לכולת המשתמש לנהל, לתחהזק ולבצע שלנויללם ברשת ממרכז בקרה. נוספו כלים שונלם כדל לסליע למשתמש בביצוע מטלות אלו, בלנלהם נילתןו למנות את 6009א ו-גפקא. שוחררה תוכנת ₪10 והוכרזה סידרה של מודמלם "חכמלם". רשת אר"מ נראתה עתה כמו בשרטוט 1-6.

המהדורה 14-4.2א5 אלפשרה:

-‏ קישור מספר קווי תקשורת מקבילים בין צמתים.

-‏ ניתוב אלטרנטיבל בין צמתים במקרה של נפילת קו תקשורת או אפללו נפילת צומת.

- קישור בקרל תקשורת מרותקים - 202'8 (ם168%10תטתת00 6שסחסת 8,, לבקרל תקשורת מרוחקים אחרים (קישור של בקר פקשורת מרוחק לבקר תקשורת קדומני הוכרז כבר ב-1974).

- קבוצות ממסר (5קט020 מ15510תַפ5ת1?8). ועוד.

2

מחשב מארת מחשב מארת

מחשב מארת

אתר ד'

- 7‏ "29066550 68%1085והט0חח60 460066 - בקר תקשורת מרוחק ק]] - "77066550 6תם %הסץ] - בקר תקשורת קדומני (קשור למחשב)

שרטוט 1-6 - 5)2-4.2

מאז ממשיכה אר"מ לקבל טיפורים ותוספות. ביניהם נלתן למנות את הקשר לרשתות 25.% (1980) ואת המוצרלם 407/774%8₪, גאסט, אפםא (1982): ההכרזה שמערכות 8100 יוכלו להכלל מספיק אלמנטים של אר"מ בכדל לאפשר תקשורת מקומית ביןו מסופלם; קשר לשיך בין מחשבים מארתחלם שכנלם על לדל חלבור ערוץ לערוץ (במקום דרך בקר תקשורת משותף); הכרזות התמלכה ב-127 מסגרות על קו 52106 לפני קבלת אישור: 1א, בקרל התקשורת 3725 (1983); תוספות למערכות 3270; בקר תקשורת 0 ((1984); קשלרות (ש₪6051016ת00) ל-א28 2018; רשת תקשורת מקומית - א14 (1985) ועוד.

ההכרזה המשמעותלת בלותר בשנים אלו היתה ההכרזה של 1א5 בשנת 1983. :אפ מאפשרת לרשתות אר"מ נפרדות להדבר האחת עם רעותה ולשתף את משאבל הרטשתות בלו כל משתמש? הקצה (שרטוט 1-7).

3

24

מחשב מארח

9 הקישור"

מחשב מארת מחשב מארת

רשת א'

שרטוט 1-7 - [%\5

. | | | |

מחשב מארת

2 ססקלרה של התפתחות אר"מ

בשרטוטלם 1-8 עד 1-11 מוצגים שלב? הפלתות של אר"מ באמצעות תרשלמלם אחדלם.

המצב לפני אר"מ: רטשתות ייעודיות, אין שיתוף אמצעים

נוהל בקרת גישה תקשורת

נוהל בקרת גישה תקשורת

מסוף יכול להתקשר למערכת התוכנה המפקחת עליו בלבה

אר"מ בתחילתה: שיתוף אמצעים מוגבל למחשב מארח אחד

נוהל בקרת

לש נוהל בקרת ישה לתקשור

ישה לתקטורת

מסוף יכול להתקשר לכל תוכנה שמקבלת שרות מנוהל בקרת הגישה לתקשורת האחראי למסוף.

שרטוט 1-8 - סיכום של התפתחות אר"מ 5

66

.\80]/5: שיתוף אמצעים עם תוכנות בכל המחשבים ברשת

מסוף יכול להתקשר לכל תוכנה בכל מחשב מארח ברשת

שרטוט 1-9 - סיכום התפתחות אר"מ (המשך)

ה\א46]/5 משופר: נ*הול יע?ל ?ותר של הרשת, הוספת אמצעי רישות וניתוב

מסוף יכול להתחבר לכל צומת ברשת. הדבר תורם להורדת עלות קווי התקשורת ולהעלאת האמינות.

שרטוט 1-10 - סיכום התפתחות אר"מ (המשך)

07

קשר לרשתות אחרות: 25.א% ו-אר"מ

נוהל בקרת גישה לתקשור אתד/ זסג

1205 ק א

| : ]2-=

נוהל בקרת , , נוהל בקרת ה גישה לחקשורת גישה לתקשורת

מסוף יכול להתקשר למשאבים ברשתות אר"מ אחרות, ויכול לנצל לצורכי תמסורת רשתות ציבוריות כמו 25.%

רשת ב'

שרטוט 1-11 - סיכום התפתחות אר"מ (המשך)

8

ךר? רכ?ב? ר"מ

ניתו למנות חמלשה מרכיבים ראשלים במערכת אר"מ (ראה שרטוט 1-12):

מחשב מאַרְחַ מסוג %אא3 ,אא43 ,370

אוד ו 60 ד 0

סא 67

9

8 רכת למרכולים

10000 לעיבוד אצווה

מערכת מסופים

100 מערכת עיבוד מבוז

מערכת פיננסית

0 מערכת משרדית

מערכת קמעונאות

00 מערכת משרדית

נוהל בקרת גישה לתקשורת תוכנה לבקרי תקשורת פרועוקול קו תקשורת (5016) משפחות מסופים

תוכנות לניהול ובקרת רשת

- 90 602 וש

שרטוע 1-12 - מוצר? אר"מ

|29

א. נוהל? בקרת גישה לתקשורת במחשבים המארתלם: ‏ %.202/07, 1704%/ע40, ו

ב. תוכנה בבקרי התקשורת מדגמל 5א37%: 02/58א/407.

ג. פרוטוקול חדש לקו התקשורת: 52060.

ד. משפחות מסופים חדשות: תואמות לעבודה עם 4%עט ו-7648 ומשתמשות בפרוטוקול 6כ52. הן בעלות אלנטליגנצילה רבה יותר לצרכ?ל ביצוע עבודות מקומיות.

ה. תוכנות נלהול ובקרת רשת: ע600א, גפעא, אפתא, גכעת, אקא.

אר"מ תוגברה על לדי קבוצה מרשימה של כלים נוספים. מרבלתם תוכנות אשר נמצאות במחשבים המארחים ומטרתן ליעל ולשפר פעולות כמ נלהול, בקרה ואחזקה של רשת, ‏ יכולת רלשות, התאוששות מתקלות, שילוב מסופלם אסינכרונלים וכדומה. אר"מ תוגברה גם על ידי משפחת מודמים חדשה (דגמל א386, ו-א586) ויחלדות הצפנה (דגמל 3845, 3846).

5% אא 7

אסודה דפאהסט 1277 דא5וא 0 אא אסודגואהס:או לא 2 30 ך== מ=-ד ‏ ואס וא | 3 ברלו 2 7] )ררל = 8 | מו - 0דא.2740 אהסעצד= א סדא ידד 33/35 פסא/ 0% 2 -- מה ואפ | = , 4 ה ב סקא 2-6 1205 =פו דאס דא [== 55 ו 1 6 - | | 2 7 9 60 3777 או = וגו מ 6 ודן 2 = / 0 פנ 5 דפ ואש ל א5- אסא סדא ד ג דאפ ו דד 0

10

%-

פרק 2 נדבכי אר''מ -- החלוקה לנדבכים

, טר כנון רשת

המטרות העומדות בפנל המתכננים של רשת תקשורת הן (ראה שרטוט 2-1):

א. לעללות לאפשר למסופים בעלי אלפלונים שונלם להלות מחוברים בערוץ תקשורת

אחד.

ב. תאלמות לאפשר למוצרלם חדשלם להתקיים באותה סביבה שבה נמצאלם מוצרלם

קיימלם.

ג. עצמאות להפוך את הרשת לשקופה למשתמש הקצה ולתוכנלות הללשום.

ד. שלמושיות לאפשר לסוגל מסופים שונים לשוחח האחד עם חברו.

ה. רב-גונלות לאפשר תצורה מחודשת של הרשת בדרך קלה בעת שמוסלפים לה תכונות

חדשות, או כאשר משנלים תכונות קללמות.

החלוקה לנדבכים הינה תפיסה המהווה בסיס לתכנון רשתות תקשורת מודרנלות, כדל לאפשר ניהול וללשום של מערכות תקשורת. הלא מנסה לארגן תפקידלם, תוכנות ורכיבל תקשורת בצורה מסודרת. גישה זו של חלוקה לנדבכים נפוצה ‏ לא רק ביבמ, אלא גם אצל מרבלת ספקי המחשבים האחרים ואצל גופים וארגונלם העוסקים בתקשורת נתונים כמו 150, מפעך, 51א1. החלוקה לנדבכים מהווה את הבסלס לתכנון אר"מ ולכן לחילופלין ניתן לומר, שאר"מ הלנו הצורה בה לבמ מלישמת את החלוקה לנדבכים.

1

יחידת עיבוד באצווה ]ינע לעיבוד בהדברות ==

יעילות

רב-גוניות שימושיות

שרטוט 2-1 - מטרות הטופולוגיה

כדל להבין את אר"מ, חייבים להבין את שלושת המלמדים של החלוקה לנדבכים:

-‏ ארגון החלוקה לנדבכים. - השתלבות המוצרלם בנדבכים השונלים. - כתובות ברשת.

.2 נה הנדבכ?ם

בפנ? רשת תקשורת עומדות מטלות רבות לביצוע. השאלה העומדת חמלד בפנל מתכנן הרשת הלא, הלכן להיה המקום הנאות לבצע כל מטלה ומטלה ברשת: לבצעה בשנל מקומות שונלם (פיזלת) המשלימים זה את זה, או אולל עדיף

לרכז את המטלה במקום אחד (פלזל); לבצע את המטלה בעזרת חומרה או תוכנה, או בשנלהם גם לחד.

כדי להבהיר את הדללמה, נציג להלן מספר דוגמאות:

* תרגום קודים, כמו מ-820210 ל-15011 ולהיפך.

* אחריות לשליחת בקשה לשלדור מחודש של הודעה אשר הגלעה שגולה.

* אחריות לבלצוע הזמנה לשלדור (8ם20113). מ לבצע? האם המחשב המארח, בקר התקשורת, או אולי הרשת עצמה?

*‏ ניתוב מסוף לתוכנית יישום במחשב, היכן תתבצע ההחלטה? היכן תינתן ההרשאה לניתוב ‏ - האם במחשב המארח, בצומת מרכזי כלשהו, במסוף עצמו, או אולי בתוך הרשת?

2

הברירה הלכן לש לבצע מטלה כלשהי, תעמוד לפנלנו מחדש בכל פעם שנרצה להוסיף מטלה חדשה לרשת.

בימילנו קלימות רשתות רבות, שהפכו מורכבות, מתוחכמות ומקלפות מאד - עד אשר ניתן להתללחס אליהן כאל ארכלטקטורת מחשב. ההבדל הגדול הוא בכך שמחשב נמצא פלזית באולם אחד ואללו רשת התקשורת מפוזרת על פנל מרחבים. עובדה זו גורמת לכך שהרכלבים השונים של הרשת קשורלם זה לזה על ידלי אמצעל תקשורת, אשר אלנם תחת השליטה והבקרה של בעל? הרשת (כגון קוול התקטורת שבשליטת חברת הבזק).

בקטע הבא נציג תכנון של רשת תקשורת בסיסית הכוללת מחשב מארח, בקר למסוף ומסוף (שרטוט 2-2).

רשימת מטלות צומת צומת

בקר מסופים

][ 0

רוט הרשימה כוללת מטלות - כ

מסוגים שונים.

שרטוע 2-2 - רשימת מטלות

תחללה לש להכלן רשלמת מטלות הנדרשות לבילצוע ההלדברות בלן שנל הצמתים (צומת המחשב וצומת בקר המסופים). יש לקבוע אללו מטלות תתבצענה בבקר המסופים ואילו מהן - במחשב המארח (שרטוט 2-3).

צומת צומת בקר מסופים מחשב מארת

שרטוע 2-3 33

יש לקבוע כללל" חלוקה של המטלות ובהתאם לכך, לחלק אותן בכל צומת לקבוצות (שלוש בדוגמא זו). כל קבוצה יכולה להיות מאופינת על לדי אוסף התפקידים המוטלים עליה, לדוגמא קבוצת תמסורת, או קבוצת יישומים וכדומה. יש לשייך כל מטלה ומטלה לאחת (משלוש) הקבוצות. לכל קבוצה תהיה מעטפת העשויה מחומרה ותוכנה, שתאטום לחלוטין את תוכנה, בדרך שהתוכן לא יראה כלפי חוץ (שרטוט 2-4). לאנשים מורשים בלבד תהיה גישה לתוכן של הקבוצות.

צומת צומת . בקר מסופים מחשב מארח

קבוצות

מישקים

מטלות

שרטוט 2-4

צורה ‏ זו של עטיפה מאפשרת לנו להוסיף, לשנות ולהוציא מטלות, מבלי שהמתבונן מבחוץ לוכל להבחין במה שקורה בתוך הקבוצה. ‏ יש להוסיף מישקים כדי שכל קבוצה תוכל להדבר עם שכנתה בהתאם לכללים מסוימים, הקבוצות התחתונות בשני הצמתים תדברנה ביניהן דרך הערוץ (שרטוט 78. המבנה שנוצר הינו למעשה ארכיטקטורה המורכבת משלושה נדבכים, אשר נציג אותם בדוגמה.

נניח שלפנינו שנל אנשים שהאחד מהם מעונין לשוחת עם חברו. ‏ כד?ל לבצע את הדו-שיח עליו קודם כל לפנות ולהתקשר אליו. התקשרות פירושה משלוח וקבלת מידע, אך אין הכרח שישתמע מכך שניתן להבין את המלדע. אדם הדובר עברית יכול לנסות להתקשר אל אדם הדובר צרפתית. יהיה קשר - אך לא יתקיים דו-שיח בר משמעות.

דו-שיח דורש תקשורת, אך זו אינה מבטיחה עדלין שיתקיים דו-שיח. כדי שיתקיים דו-שיה בין השניים יהיה עליהם לסכם מראש כללי ד:בור (פרוטוקולים) מוסכמים על שניהם. כללים דומים חלים על שתי הקבוצות שבשני הצמתים (שרטוט 48 קיים אוסף חוקים ופרוטוקולים, מבנים ותהליכים אשר שני הצדדים צריכים להסכים לו.

38

נניח שאותם שנל אנשים, בהם דנו קודם לכן, נמצאים במבנים המרוחקים זה מזה ‏ ובכל מבנה יש מכשיר טלפון שיכול לסייע בביצוע ההתקשרות (שרטוט 5). הקשר בין שני הטלפונים מבוצע בפרוטוקול היחוד להם. מעורבים בפרוקטוקול ‏ זה תדרים, צלילים, משרעות מתח וזרם. אוסף הפרוטוקולים בהם משתמשים שני מכשירי הטלפון כדי לבצע הידברות אינור תלול באדם המשתמש בטלפון. במלים אחרות, פרוטוקול של נדבך אחד אינו תלול בפרוטוקול של נדבך אחר. כל קבוצה מתוך אחד הצמתים (שרטוט 2-5) מבצעת דו-שיח עם הקבוצה המקבילה לה בצומת האחר, בפרוטוקול שהינו בלתי תלול בצורה שבה שאר הקבוצות מדברות האחת עם חברתה.

כללי פרוטוקול מקובלים בין שותפים לשיחה צומת צומת

אדם מכשיר 4 טלפון 4-] מרכזיית טלפונים ל

4

ערוץ תקשורת

שרטועט 2-5 - כללי פרוטוקול מקובלים בין השותפים לשיתה

נשוב להקבלה עִם הטלפונים. אותם שנל טלפונים (שרטוט 2-5) מחוברים למרכזיות, כל טלפון מחובר למרכזיה הסמוכה אליו. ננית ששתי המרכזיות מקושרות יחדיו בכבל תקשורת. גם המרכזיות מבצעות ביניהן דו-שיח בהתאם לנוהלים, פקודות והודעות המועברות ביניהן. פרוטוקול הנדבך הזה אינו תלול בפרוטוקול שבין שני מכשירי הטלפון (ובודאי שאינו תלול בפרוטוקול שבין שני האנשים המשוחחים). פרוטוקולים אלה של המרכזיות ושל הטלפונים לא ישתנו גם כאשר האנשים המשוחתים יתחלפו. שנל האנשלים אינם מסוגלים לבצע את הדו-שיח בינלהם, אלא בתנאי ששני הנדבכים האחרים (שמתחתם) קיימים, פועלים ותואמים זה את זה.

לסיכום, מטלה בקבוצה מסוימת (נדבך) בצומת האחד, ‏ אינה מסוגלת לבצע דו-שיח עם המטלה המקבילה לה בצומת האחר, אלא אם כן קיים אוסף תוקים ביו שתי הקבוצות המקבילות בשני הצמתים וכאשר שאר הנדבכים שמתחת קיימים, פועלים ומשתמשים בפרוטוקולים תואמלם.

5

בנלסול שבלצענו *צרנו ארכלטקטורה בת שלושה נדבכלם. באותה מלדה, לכולנו ליצור ארכיטקטורה בת חמישה או שבעה נדבכים. ַ

להלן ענלן נוסף, שהוא ליחוד? לארכיטקטורת הנדבכלם: כל אחד מהנדבכים יכול ללצור מסר ולשלוח אותו ללעדו. אם המסר עוזב את הצומת הוא לגלע לנדבך המקבי?ל בצומת האחר. לא נלתן לעקוף נדבכים.

אר"מ מהווה למעשה את ההכרזה של ילבמ על:

- מספר הנדבכילם שלש בארכיטקטורה.

-‏ אללו מטלות נמצאות בכל נדבך ואללו פעללולות מבוצעות בו.

- ההגדרות למלשקים האנכיים בין נדבכים שכנים.

- ההגדרות לפרוטוקולילם האופקיים שבין נדבכלם מקבילים בשנל צמתים.

החלוקה לנדבכלם מאפשרת לחברה המפתחת מוצרל תקשורת להתגבר על בעלות של תאלמות מוצרים ושל נלהול רשתות. כל המפתחילם בחברה כפופים לחוקים ולכללים שעליהם מבוססת ארכיטקטורת הנדבכלם.

הלתרונות ברורים: נלתן לבצע שלנוי בתוך נדבך, להוסלף או לגרוע מטלה בנדבך מבל?ל שתהלה לכך השפעה על שאר חלקל המערכת. באותה מלדה נלתן להעביר מטלה מנדבך בצומת אחד אל הנדבך המקבל?ל בצומת אחר. כדל שצומת אר"מ להיה תואם לצומת אר"מ אחר, הוא חייב להכלל את כל הנדבכלם, מלבד בקרל התקשורת המכללים חלק מהם. לשלטה דלו לש גם חסרונות: החלוקה לנדבכלם יוצרת תקורה בעלבוד וצורכת לותר משאב? זיכרון.

הטכנולוגיה מתפתחת כך, שאנו מקבללם *ותר ולותר כה מלחשוב במחיר ההולך ופוחת, דבר שהופך את התקורה בעיבוד ואת צרלכת הזיכרון לפחות

צומת אר"מ צומת אר"מ

(*) נדבך היישומים או נדבך משתמש הקצה

"סץ| תסו635ו|ססה (*) 1 ובו 8

שרותי ההצגה (75) (*) *)605וש507 מסו58%ת656זק

[0"%ה00 אסוץ 6

[000%"0 מסו55והפהה8"ד

בקרת זרימת הנתונים(0]6)

בקרת התמסורת (6ך) בקרת הנתי?ב (6ק7) בקרת אפיק הנתונים (0)6)

(*) יש המחלקים את הנדבכים האלה בצורה שונה, כפי שנראה בהמשך.

[0"0ח60 תִסבַּק

[%70ה00 את1] הּטְבם

הקשר הפיזי

שרטוט 2-6 - נדבכי אר"מ כיום

16

משמעותיים מבחלנה כלכלית. העלות המשמעותלת היא העלות הנדרשת עבור כח האדם. ככל שנחסוך בזמן אדם הנדרש לבצע שינויים, נחסוך בעלות. החלוקה לנדבכים מאפשרת לנו להשיג חיסכון בשטח זה.

אר"מ מכילה כעת שישה נדבכים (שרטוט .)2-6‏ יש אנשלם המתייחסים אל הקשר הפיזי כאל נדבך נוסף, אך בדרך כלל ממעטים לעשות זאת. אנו נדון בקשר הפיזי בפרק נפרד העוסק ב-5206.

בתחילה, אר"מ הכילה שלושה נדבכים בלבד (שרטוט 2-7). עובדה זו מדגישה ביתר שאת את הנקודה שאר"מ מתפתחת עם הזמן.

התפצל ל:

נדבך היישומים 6%ע3] תסו636וּ|סק

- שרותי ההצגה - בקרת זרימת הנתונים

נדבך %הסחַגּחג תהסו6%הט] ניהול התפקידים . ]| התפצל ל:

בקרת התמסורת|;

- בקרת הנתיב

- בקרת אפיק הנתונים

הסחףַבהּתג תסו55ותפהה"ך ברו

נדבך ניהול התמסורת

הקשר הפיזי

שרטוע 2-7 - נדבכי אר"מ בשנים הראשונות

כאשר דנים כלום בנושא המשרד הממוחשב רואים בעצם, שנדבך היישום חולק שוב לשלושה נדבכים חדשים, כך שסך הכל נקבל שמונה נדבכים. הנדבכים בתוך הצומת הופכים מורכבים יותר ככל שמתקדמים מכיוון ערוץ התקשורת אל כיוון משתמש הקצה. באותה עת גם הפרוטוקולים האופקיים והמישקים האנכיים נעשים מורכבים יותר ויותר.

1 נדבך בקרת אפיק נתונים (226 - ש6ץ18 1 את1 2858)

נדבך זה אחראי להעברת הודעות בין צמתים הקשורים ביניהם בקשר פלזו. הוא מכיל אוסף כללים עבור התחלה, המשך וסיום של תמסורת הנתונים. הוא גם מטפל בזיהוי ובקרת שגיאות בתמסורת.

דוגמאות: - פרוטוקול ערוץ הקלט/פלט שמטפל בקשר שבין המחשב המארח לבין בקר

התקשורת הקדומני (ת8). - פרוטוקול 52516 בקווי התקשורת.

37

8

שרטוע 2-8

- זמן שזיהוי גבוה

- בקרת שידור דו-ביוונל

שאילתות תעבורת דו-שית נוהל תקשורת

מחשב - 1-1 | ו ו =

- הודעות קלע קצרות - מסרים קצרים

- הודעות פלט ארוכות תנועה מאוזנת

- התשובה לשאילתה הראשונה זמן תגובה קבוע נשלחת בתוך כדי קבלת

השאילתה השני?ה אחוז גבוה של תווי בקרה

- זמן תגובה מהיר דו-סיטרי בו-זמני (אס)

לווין מחשב למחשב

תחנה תחנה תנועה משתנה - כמות גדולה של נתונ? או תלויה בסוג הפעילות קלט/פלט לכל עיבוד

התאוששות אוטומטעית - אחוז נמוך של תוו? בקרה

בתגובות תקורת 0|)6 חסרת -

חשיבות זמני השיהוי בעת שינול

של כיווני שידור אינם משמעותיים

ובו-זמב?

- בדרך כלל אין צורך במפעיל

שרטוט